החלטה בתיק תפ"ח 39652-07-12

1.         במסגרת תיק זה הוגשה תעודת חסיון ובה מוזכרים, בין היתר, כי מסמכים א-ח - חסויים.

2.         ב"כ הנאשם, עו"ד ברהום, ביקש כי תינתן על ידי המדינה "פראפרזה" של מסמכים אלה, כדי שיוכל לדעת במה מדובר. הוא מתבסס על פסק-דין בפרשת סיקסיק.

3.         ב"כ המאשימה, עו"ד גאולה כהן, סבורה כי די בכך שהסבירה לנו כי המידע הכלול במסמכים א-ח הוא כזה שאין בו כדי לסייע לנאשם בהגנתו, ולכן אין צורך ואין בסיס חוקי, בנסיבות הסודיות של אותם מסמכים, לגבות פראפרזה, כי עצם הפראפרזה עלולה לגלות את מהות המסמך. היא מתבססת, בין היתר, על בש"פ 3786/09 ובש"פ 5965/12.

4.         לאחר ששמענו את דברי ב"כ המדינה, נחה דעתנו כי מסמכים א-ח אינם חיוניים להגנת הנאשם. במסגרת הדיון הקודם מצאנו בשני מקרים, דברים שניתן לגלותם לסנגור, והם גולו. המסמכים האחרים שהם חסויים, מטעמים שהניחו את דעתנו, אין הצדקה לגלותם, באופן חלקי, בדרך של הצגת ה"פארפרזה".

5.         באיזון בין החשש של חשיפת המידע הסודי, בעצם עריכת ה"פראפרזה", לבין המשך החיסיון של החומר הסודי, אנו סבורים כי די בבדיקתנו כי החומר חסוי ואינו נחוץ להגנה, ולכן אין לחייב את המדינה ליתן "פארפרזה" על החומר החסוי, ובכך לא נפגעת, כהוא זה, הגנתו של הנאשם, שכן כאמור, הראיות החסויות הללו - אם כולן היו נפרסות במלואן לעיני הסנגור - לא היו מעלות או מורידות דבר לעניין הגנת הנאשם.

6.         לפיכך, אנו מקבלים את עמדת המדינה ואיננו מורים להעביר לסנגור "פארפרזה" נוספת על זו שניתנה עד כה לסניגור.

7.         לנאשם תהא הזכות, במהלך הדיונים ועל פי התקדמות שמיעת הראיות, להגיש בקשות נוספות בנדון, וככל שהדבר יתחייב, ישמע בית המשפט את טענות ב"כ הצדדים ויתן החלטה בהתאם לנתונים שיהיו אז בפניו. 

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, במעמד הצדדים.